טוען רבני יכול להיות אדם שבעברו למד לימודים תורניים. למד אבן העזר, חושן משפט ופרקטיקה משפטית ועבר את כל המבחנים בהצלחה. וקיבל הסמכה מנשיא בית הדין הרבני.

החובה להיות מיוצג בבית הדין הרבני ע"י טוען רבני ביטא בצורה חריפה וברורה ביותר בית הדין הגדול בפסק דינו מיום כ"ג באדר התשע"ז (21/03/2017) בתיק מס' 1094102/1:
"… חלק מעורכי הדין מופיעים בבתי הדין למרות שאין להם שמץ של ידיעה בתקנות הדיון, לא למדו ואינם יודעים את עמדת ההלכה בעניינים המהותיים הנידונים לפני בית הדין, טוענים שלא כעניין ומשיבים שלא כהלכה. אינם יודעים העילות לחיוב בגט, העילות לפטור מכתובה וכו'. עו"ד אלו, לא רק שאינם מביאים תועלת ללקוחותיהם אלא שפעמים רבות, אף מזיקים להם. חובה עלינו לפעול לתיקון התקנות כדי שגם לעו"ד המופיעים לפנינו לא יהיה די בתעודה לעריכת דין, אלא חובה שיוכשרו להופיע לפני בית הדין מתוך הכרת המערכת כלליה ודיניה."

יש מושג הנקרא "מרוץ סמכויות" בין בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני. גירושין של בני זוג יהודים ומתן כתובה או שלילתה הם הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני. בתביעת גירושין המוגשת בבית הדין ניתן לכרוך גם את העניינים שהם פועל יוצא מהגירושין: חלוקת רכוש (איזון משאבים), מזונות, משמורת והסדרי שהות. בבית המשפט מגישים תביעה נפרדת על כל אחד מהעניינים הנלווים לגירושין. אם אחד מבני הזוג הגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין בראשונה, ההתדיינות תהיה בבית הדין ולו הסמכות הבלעדית. אם התביעה בעניינים הנלווים לגירושין הוגשה לבית המשפט למשפחה בראשונה, כל ההתדיינות תעשה בבית המשפט המשפחה ולו הסמכות הבלעדית. ניתן לפצל את תיק הגירושין לשני הערכאות: בית הדין ובית המשפט לענייני משפחה. עצם הגירושין ותביעת כתובה ידונו בבית הדין. ענייני הרכוש, מזונות ומשמורת ידונו בבית המשפט למשפחה. סידור הגירושין ומתן הגט יעשו בבית הדין הרבני אם שני בני הזוג הם יהודים. יש להדגיש כי על פי ההלכה ניתן לתת פסק דין המחייב בני זוג להתגרש, רק אם יש עילת גירושין.

ככל שיש יותר הסכמות התהליך יהיה קצר. בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך הנקרא: פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) 4 פגישות, שמטרתן לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. אם יש בקשה לדון בעניינים הנלווים לגירושין לפני או אחרי סידור הגירושין והגט יש לזה השפעה על משך הזמן של הליך הגירושין. כל מקרה לגופו, זה תלוי בצדדים המתדיינים ובשיקול הדעת של הדיינים.