ניסון רב, מומחים בתחום | 

מגוון שירותים רחב 

גישור

"אמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב). ה' ברא את בני האדם עם פרצופים שונים, במטרה שנכיר בכך שכל אדם הוא בריה בפני עצמה, ויש לו אופי ודעות המיוחדות רק לו. וכפי שאנו מקבלים את העובדה שפרצופו שונה משלנו, כך גם עלינו לקבל את העובדה שדעותיו שונות משלנו. עובדה זו שיש אנשים שונים, מעדות שונות, ממעמדות שונים, שיש הבדלים בין סוגי אנשים צריכה לשמח אותנו. הידיעה המרתקת הזו שיש אנשים עם דעות והשקפות שונות משלנו, צריכה לעורר בנו סקרנות. הקושי מתחיל שאנחנו צריכים להכיר בכך, שגם לאנשים השונים מאיתנו בדעותיהם והשקפותיהם יש זכויות. אחד היסודות החשובים בהנהגת האדם עם הזולת, הוא להבין את הרקע ממנו הוא בא, את היסוד לעמדתו, את הבסיס להנהגתו. זה מצריך אותנו להתעמק, מה מניע אנשים לחשוב כפי שהם חושבים, לרוב אין לנו זמן וחשק לעשות זאת, אבל זהו הסוד להגיע לשלום בין אדם לחברו, בין אדם לאשתו, בין אדם לזולתו. במסכת אבות שאנו קוראים בבתי הכנסת בשבתות אחרי פסח עד חג השבועות, נאמר, "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (פרקי אבות א', י"ב). כדי לעשות שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין אדם לזולתו נחוץ במיוחד להבין את עמדת השני, את טעמו של כל אחד ואחד ואז ניתן לגשר בין העמדות השונות. כזה היה אהרון הכהן, המגשר הראשון, אפשר לומר עליו. באבות דרבי נתן (יב, ג) מתוארת שיטתו של אהרן: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מליבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מליבו. וכשנפגשו זה עם זה, חיבקו ונשקו זה לזה". עד ימינו נחשב אהרן הכהן לסמל של אהבת הבריות ורדיפת שלום.

אהבת הבריות ורדיפת שלום הן שתי תכונות חשובות שצריכות להיות אצל מגשר. מאהרון הכהן אנו למדים גם על שתי תכונות, שהיו בו, שצריכות להיות אצל הצדדים המשתתפים בגישור, דווקא. בפרשת שמיני מסופר על מות שני בני אהרון נדב ואביהו, בהקריבם אש זרה. משה הפיס את דעתו של אהרון בזה שהוא אמר לו:"...הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל כל פני העם אכבד, וידום אהרון." מפרש רש"י: "אל תאמר בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן, אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך." כך מפייס משה את אחיו אהרון, אהרון בוחר בשתיקה (וידום אהרון), הוא לא מתרעם, ולא מערער על דברי משה. ובכן שתי התכונות הללו, השתיקה והפייסנות, הן מידות חשובות בגישור. המידות הללו צריכות להיות במגשר, כדי שהן יתקיימו אצל הצדדים המגושרים. חז"ל במסכת מגילה מלמדים אותנו: "מלה בסלע משתוקא בתרין״. גם אדם חכם שמדבר דברי חוכמה ו"מילתו בסלע", השתיקה שלו שווה כפליים. הפשט בדברי חז״ל הוא: כאשר רצונו של האדם לדבר והוא מונע את עצמו מכך ושותק – אזי מקבל הוא שכר כפול. תהליך הגישור מחייב את הצדדים לשתוק ולהקשיב, כל אחד בתורו לצד השני. זו הקשבה פעילה- הקשבה אמפתית, שדורשת מכל אחד מהצדדים להתעמק, ולהבין מה הניע את הצד השני לחשוב ולהתנהג כפי שהוא התנהג. כדי להבין את עמדת כל אחד מן הצדדים, המגשר חוזר על דבריו של הצד שדיבר כדי להשיג שתי מטרות: אחת, כדי להיות בטוח שהדברים שנאמרו הובנו כראוי. שתיים, כדי שהדברים שנאמרו יושמעו לאוזניו של הצד שהקשיב, פעם נוספת. פייסנות היא יסוד חשוב בגישור, מי שמגיע להשתתף בתהליך גישור צריך לדעת שצריך להתפשר. גישור אינו זירה משפטית, שבו מגיעים הצדדים להכריע ולנצח את הצד השני. המטרה היא להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים, הוא לא כפוף לחוקים ולפסיקות הלכתיות, אלא על רצון טוב של שני הצדדים. התהליך דורש חשיבה יצירתית. המגשר צריך לנתב את הצדדים המגושרים, להגיע לפתרונות הנכונים לשני הצדדים. "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום." "עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים."



תגובה




טואול - בניית אתרים