ניסון רב, מומחים בתחום | 

מגוון שירותים רחב 

ירושות צוואות

צו ירושה או צוואה?

המילה יורש מוזכרת בפעם הראשונה בתורה כאשר פונה אברהם לקב"ה ואומר: "הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אותי". מכאן נלמד שהיורשים הראשונים של האדם הם בניו, ומה ואין בנים? הסוגייה הזו נפתרת, בפרשת פנחס, בנות צלפחד הצליחו לעשות "שינוי בהלכה", במקום שהנחלה תלך לאחי האב, היא עברה אליהן. בתנאי, כמובן, שהן יתחתנו עם בני השבט שלהן בלבד, כדי שהנחלה לא תעבור לשבט אחר. במשקים חקלאים, מתקיים גם היום חוק הנחלות שמבקש להעמיד "בן/בת ממשיך/ה" למשק החקלאי.

כל זמן שעיקר הירושה הייתה נחלה, הייתה הצדקה לכך שהנחלה תעבור לבנים. גם שהמציאות הכלכלית השתנתה והנחלה לא הייתה עיקר הירושה, הפסיקה המקובלת קבעה כי בנות אינן יורשות דבר. חז"ל אמנם, דאגו לרשת בטחון רחבה לאישה, כתובה, מזונות, נדוניה ועוד. הפתרונות ההלכתיים שנמצאו, כדי להעניק לבנות חלק מהירושה , היו "שטר חצי זכר", "כתב ויתור", או "מתנת בריא" שחייבת להיות מעוגנת בצוואה.

במשך הדורות חלו שינויים בתפיסות החברתיות, ומכאן במוסכמות החברתיות: 1. היום קיים שוויון בין נשים וגברים כמעט בכל תחום. 2. הכלכלה היום אינה כלכלה חקלאית ומתבססת ברובה על טכנולוגיה ונכסים פיננסיים. שינויים אלו המריצו את הפוסקים לחפש פתרונות על פי ההלכה, כדי לחרוג מסדר הירושה המקורי ולמצוא פתרונות הלכתיים המתאימים את משפט התורה לתקופה בת ימינו. בכל אופן בחוק הירושה משנת תשכ"ה-1965, קבע המחוקק את סדר היורשים, ואת החלוקה השוויונית של הירושה בין צאצאי המוריש. עוד קודם חוק הירושה האזרחי, רש"י בפירושו לגמרא מחדש וטוען שיש להבחין בין ירושה לנחלה. כיוון שהיום מדובר על נכסים ורכוש ומעט מאד על נחלות, דבריו של רש"י מהווים גשר איתן לחוק הירושה האזרחי. כמובן שכל מי שמעוניין לחלק את הירושה עפ"י משפט התורה יכול לעשות זאת בבית הדין, במידה ויש הסכמה של כל הנוגעים בדבר.

חוק הירושה קובע, כשאדם הולך לעולמו, עזבונו מתחלק עפ"י "צו ירושה" באופן הזה: 1. נותר בן זוג- הוא מקבל את המכונית אם יש, ותכולת הבית. אם יש ילדים העיזבון הנותר מתחלק חצי חצי בין בן הזוג והילדים. 2. אם אין בן זוג- ילדיו של המוריש מתחלקים באופן שווה, אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם - נכדיו, ואם הם נפטרו - ניניו. 3. הוריו של המוריש - יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם - אחי המוריש, ואם הם נפטרו - אחייני המוריש. ישנם דיוקים נוספים מי עוד יכול לקבל את העיזבון וכיצד מתחלק העיזבון בכל דרגת קירבה.

את העיזבון אפשר לחלק גם באמצעות עריכת צוואה, הצוואה משקפת את רצון המוריש. יש יתרון לעריכת צוואה בגיל, שבו עדיין המצב המנטלי והפיזי תקין, כדי לקבל החלטות שקולות ונכונות. ישנם כאלה שנמנעים לערוך צוואה מחשש שהדבר "יחיש את קיצם". אין למחשבות האלה קשר למציאות, כל מי שחושב לערוך צוואה, שידע: הצוואה לא קובעת את יום המיתה, אך היא בהחלט עשויה לשמור על שלמות המשפחה. סכסוכי ירושה מאד שכיחים, המניע שלהם הוא לא תמיד, הרווח הכספי. ישנם משקעים מן העבר שהירושה היא התירוץ להצפתם, ישנם רגשות עכורים שהיו חבויים ובהתעסקות עם הירושה הם מתפרצים, מחלוקות בין היורשים, שהמורישים לא היו ערים להם. מטרת הצוואה להסדיר את הדברים הללו. הצוואה תפקידה למנוע ויכוחים, ריבים מיותרים בין היורשים, ספקולציות מי היה צריך לקבל ומי לא, וניחושים על איך רצה המוריש לחלק את עיזבונו.

ישנם חמש סוגי צוואות: 1. צוואה בכתב יד- צוואה שהמוריש כותב בעצמו באמצעות דף ועט, ניסוחה ודרך כתיבתה צריכים לעמוד בכללי כתיבת הצוואות, כדי שלא תיפסל, לכן היא פחות מומלצת. 2. צוואה בפני עדים- הצוואה נערכת ע"י עו"ד או טוען רבני (טו"ר) ונחתמת ע"י המוריש, נקראת בפני שני עדים כשרים (שאינם קרובי משפחה, או כל פגם שיגרום לפסילתם) ונחתמת על ידם. 3. צוואה בפני רשות- המוריש אומר את רצונו בפני הרשות, בכתב או בעל פה (לפני שופט, דיין, רשם), גם נוטריון יחשב לרשות במקרה זה, והיא מאושרת על ידם. 4. צוואת שכיב מרע- אדם שהוא על ערש דווי, יכול לצוות על רצונו בפני שני עדים, הדברים יירשמו בזיכרון דברים וייחתמו ע"י שני העדים. צוואה זו תופקד אצל רשם הירושות, אם עברו 30 יום והנסיבות שהצדיקו רישום צוואה זו, לא התקיימו, תבוטל הצוואה. 5. צוואה הדדית- בשנת 2005 נוסף סעיף 8א' בחוק הירושות, המאפשר לבני זוג לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. הן יכולות להיכתב בשני מסמכים, שנערכו באותה עת או במסמך אחד (צוואה הדדית משותפת). בכל הצוואות יכול בעל הצוואה לשנות את צוואתו, כל בוקר מחדש. בצוואה הדדית הכללים מחמירים יותר.   

אם אין הוראה אחרת בצוואה, ניתן לבטל צוואות הדדיות בתנאים אלה בלבד:

1. כאשר שני המצווים בחיים - מספיקה שליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני שבה מודיעים על ביטול הצוואה ואז שתי הצוואות מתבטלות.

2. במקרה של פטירת אחד/ת מבני הזוג- אם טרם חולק העיזבון, יצטרך האלמן/נה היורש/ת לוותר על חלקו/ה בעיזבון כדי לבטל את הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק בפועל, יצטרך האלמן/נה להשיב את מה שירש/ה מבן/בת הזוג המנוח/ה.

ניתן לקבוע בצוואה אפשרויות אחרות לביטול הצוואה בהתאם לרצון בני הזוג, אולם לא ניתן לוותר על הזכות לביטול הצוואה בחיי שני בני הזוג.

כדי לממש את הצוואה, לאחר פטירת המוריש/ה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה אצל רשם הצוואות.

"כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך " (משלי).

  

טואול - בניית אתרים